טרום אינדינגב - הנאה רצופה

אני מנחש שלהסתכל על הופעות מוזיקה ועל אומנות בכלל במובנים של מחיר\תועלת , לא יהיה הולם. אבל אתמול בלילה לא הייתי יכול להתעלם מהעובדה ששילמתי רבע מחיר וקיבלתי פי ארבע תועלת. לכבוד אינדינגב 2009 הבא עלינו לטובה החליטו באופן מרשים למדי לארגן "מסיבת פתיחה" באוזן-בר , הביאו חמישה הרכבים, למרות שכל הרכב הביא מוזיקה שונה לגמרי, מאוד נהנתי מכולם.

בנוסף, הכרתי לא פחות משלושה הרכבים חדשים אשר לא שמעתי בעבר, ואת כולם ממש אהבתי, כאילו הטילו עלי קסם באותו הלילה והכל נשמע לי פשוט מצויין.

Mr. Heavy and Mrs. Low

תיאור:
במסגרת סיבוב ההופעות של האלבום השני Cellar Door פולק/רוק הרמוני, אינטימי וכנה. מר. האבי מציעים הופעה אישית, חמה, אפלולית ומורכבת שמשקף את התהליך הרגשי העשיר שעברו בזמן יצירת האלבום .

סיפור אישי:

לדעתי זו הייתה בחירה מושלמת לפתוח את הערב עם מר.האבי, הצלילים המרגיעים ליטפו אותנו והכניסו אותנו בהדרגתיות לאותו ערב מופלא, "פולק/רוק הרמוני, אינטימי וכנה" - כל מילה בסלע.

יום שני /האחרון/של אוקטובר

תיאור:
להקהה ירושלמית צעירה ותוססת המשווה בפה מלא לנושאי המגבעת: רוק בוסרי אך מהודק בבוסריותו, גיטרות מובחנות ובעלות נוכחות שונה, טקסטים חריפים (ובעברית!) שעוצמתם כאגרוף בבטן.

סיפור אישי:

באופן חד למדי "יום שני" הוציאו אותנו מהאווירה הניחוחה משהו שהיינו שרויים בה, רוק מהיר וחזק שלא משאיר אותך אדיש , המילים מהפנטות, עוד להקה חדשה נכנסה לפלייליסט שלי.

יהוא ירון מארח את אביב גדג'

תיאור:
אחד הבסיסטים העסוקים והפוריים בתל אביב אשר יצא בשנה האחרונה לדרך עצמאית עם חמרייו האישיים, המקוריים והנוגעים בעברית יארח את אביב גדג' ,סולן להקת אלג'יר לשעבר אשר לאחר 10 שנים פתח גם הוא בקריירת סולו מבריקה. השנה הוציא את אלבום הבכורה שלו, שירי רוק במיטבם שפורטים על נימי הרגש.

סיפור אישי:

טוב , את יהוא ירון אני כבר מכיר , כתבתי עליו בפוסט חוצמזה 3 , יוצר מעורך מאוד עם סגנון מאוד מיוחד וכובש, לאחר (רק!!!) שיר אחד או שניים (מקסימום שלוש, הזמן עובר מהר שיהוא ירון על הבמה) הוא הזמין את אביב גדג' , מעולם לא ראיתי את גדג' בהופעה , כמו הרוב אני מניח, אני מכיר רק את קולו מתוך אלבומי אלג'יר, בזמנו לא מאוד התחברתי לאלג'יר, ולמרות זאת לגדג' יש קול מיוחד ומרגש , נורא נהנתי משיתוף הפעולה הנדיר הזה עם יהוא ירון, אביב פתח את ההופעה עם השיר המוכר "עיר בלי זכרון" - כבר הוא קנה אותי.

Inga Dingo
תיאור:
הסוד השמור ביותר של האינדי הישראלי, הישר מערבות פרדס חנה, ורגע לפני ההתפוצצות הרשמית באינדינגב.
טירוף חושים מוזיקלי, מלא באנרגייה ובמוזרות חיננת, בין מיסטר באנגל למארס וולטה, לאיזבו, ולמה לא בעצם.

סיפור אישי:

עוד שינוי פאזה, איזו חבורה מוזרה ומיוחדת, צלילים שגורמים לך לרצות לקפוץ מהמקום ולהתחיל לרקוד. מוזיקה שעושה שמח בלב, פעם ראשונה שאני שומע אותם בהופעה, היה תענוג.

ולהפתעה של הלילה:

האחים רמירז

תיאור:

עוזי פיינרמן (בום פם) - גיטרות, ספי ציזלינג (פאנק'נשטיין) - חצוצרה והמתופף איתן אפרת הם "האחים רמירז", טריו משובח שבשנים האחרונות רכש לעצמו לא מעט מעריצים ושמו מתגלגל על שפתי מביני עניין.
ההרכב, שהופעותיו כבר זכו למעמד של קאלט, היו עד היום סוד תל אביבי שמור היטב, אבל עם יציאת אלבום הבכורה מופצת בשורת הרמירז ברבים. הרמירזים יוצרים מהומת גרוב עם השפעות בלוז של הנדריקס, Fאנק ורוקבילי שיוצרים יחד סאונד חדש\ישן משובח ורענן.

סיפור אישי:

"איזו הפתעה משמחת ! האחים רמירז מופיעים הלילה !!" זה מה שעבר לי בראש, מרגע לרגע אני יותר שמח שהגעתי ל"מסיבת הפתיחה" הזאת. את האחים רמירז הכרתי לראשונה ב חוצמזה 3 , יש להם סאונד שמצד אחד מזכיר לך את שנות השבעים , ומצד שני גורם לך לחשוב שהגעת להופעת בלוז איכותית, לא רק שזו הייתה הפתעה בשבילי שהם בכלל באו להופיע, הם נתנו כמעט הופעה באורך מלא , השעה הייתה כבר 2 בלילה , ולמרות שחלקינו עובדים למחרת והעייפות כבר התחילה להשתלט, לא רצינו להפסיד אף לא דקה מההופעה המדהימה שהם נתנו.

האחים רמירז היו סיום מושלם לילה בלתי נשכח של מוזיקה איכותית , מיוחדת ומרגשת, כל הרכב בדרכו המיוחדת עשה לנו חשק אדיר לאינדינגב, ויותר מכך, הלילה הזה הוכיח לי שיש עוד הרבה מוזיקה טובה להכיר.