טרום אינדינגב - הנאה רצופה

אני מנחש שלהסתכל על הופעות מוזיקה ועל אומנות בכלל במובנים של מחיר\תועלת , לא יהיה הולם. אבל אתמול בלילה לא הייתי יכול להתעלם מהעובדה ששילמתי רבע מחיר וקיבלתי פי ארבע תועלת. לכבוד אינדינגב 2009 הבא עלינו לטובה החליטו באופן מרשים למדי לארגן "מסיבת פתיחה" באוזן-בר , הביאו חמישה הרכבים, למרות שכל הרכב הביא מוזיקה שונה לגמרי, מאוד נהנתי מכולם.

בנוסף, הכרתי לא פחות משלושה הרכבים חדשים אשר לא שמעתי בעבר, ואת כולם ממש אהבתי, כאילו הטילו עלי קסם באותו הלילה והכל נשמע לי פשוט מצויין.

Mr. Heavy and Mrs. Low

תיאור:
במסגרת סיבוב ההופעות של האלבום השני Cellar Door פולק/רוק הרמוני, אינטימי וכנה. מר. האבי מציעים הופעה אישית, חמה, אפלולית ומורכבת שמשקף את התהליך הרגשי העשיר שעברו בזמן יצירת האלבום .

סיפור אישי:

לדעתי זו הייתה בחירה מושלמת לפתוח את הערב עם מר.האבי, הצלילים המרגיעים ליטפו אותנו והכניסו אותנו בהדרגתיות לאותו ערב מופלא, "פולק/רוק הרמוני, אינטימי וכנה" - כל מילה בסלע.

יום שני /האחרון/של אוקטובר

תיאור:
להקהה ירושלמית צעירה ותוססת המשווה בפה מלא לנושאי המגבעת: רוק בוסרי אך מהודק בבוסריותו, גיטרות מובחנות ובעלות נוכחות שונה, טקסטים חריפים (ובעברית!) שעוצמתם כאגרוף בבטן.

סיפור אישי:

באופן חד למדי "יום שני" הוציאו אותנו מהאווירה הניחוחה משהו שהיינו שרויים בה, רוק מהיר וחזק שלא משאיר אותך אדיש , המילים מהפנטות, עוד להקה חדשה נכנסה לפלייליסט שלי.

יהוא ירון מארח את אביב גדג'

תיאור:
אחד הבסיסטים העסוקים והפוריים בתל אביב אשר יצא בשנה האחרונה לדרך עצמאית עם חמרייו האישיים, המקוריים והנוגעים בעברית יארח את אביב גדג' ,סולן להקת אלג'יר לשעבר אשר לאחר 10 שנים פתח גם הוא בקריירת סולו מבריקה. השנה הוציא את אלבום הבכורה שלו, שירי רוק במיטבם שפורטים על נימי הרגש.

סיפור אישי:

טוב , את יהוא ירון אני כבר מכיר , כתבתי עליו בפוסט חוצמזה 3 , יוצר מעורך מאוד עם סגנון מאוד מיוחד וכובש, לאחר (רק!!!) שיר אחד או שניים (מקסימום שלוש, הזמן עובר מהר שיהוא ירון על הבמה) הוא הזמין את אביב גדג' , מעולם לא ראיתי את גדג' בהופעה , כמו הרוב אני מניח, אני מכיר רק את קולו מתוך אלבומי אלג'יר, בזמנו לא מאוד התחברתי לאלג'יר, ולמרות זאת לגדג' יש קול מיוחד ומרגש , נורא נהנתי משיתוף הפעולה הנדיר הזה עם יהוא ירון, אביב פתח את ההופעה עם השיר המוכר "עיר בלי זכרון" - כבר הוא קנה אותי.

Inga Dingo
תיאור:
הסוד השמור ביותר של האינדי הישראלי, הישר מערבות פרדס חנה, ורגע לפני ההתפוצצות הרשמית באינדינגב.
טירוף חושים מוזיקלי, מלא באנרגייה ובמוזרות חיננת, בין מיסטר באנגל למארס וולטה, לאיזבו, ולמה לא בעצם.

סיפור אישי:

עוד שינוי פאזה, איזו חבורה מוזרה ומיוחדת, צלילים שגורמים לך לרצות לקפוץ מהמקום ולהתחיל לרקוד. מוזיקה שעושה שמח בלב, פעם ראשונה שאני שומע אותם בהופעה, היה תענוג.

ולהפתעה של הלילה:

האחים רמירז

תיאור:

עוזי פיינרמן (בום פם) - גיטרות, ספי ציזלינג (פאנק'נשטיין) - חצוצרה והמתופף איתן אפרת הם "האחים רמירז", טריו משובח שבשנים האחרונות רכש לעצמו לא מעט מעריצים ושמו מתגלגל על שפתי מביני עניין.
ההרכב, שהופעותיו כבר זכו למעמד של קאלט, היו עד היום סוד תל אביבי שמור היטב, אבל עם יציאת אלבום הבכורה מופצת בשורת הרמירז ברבים. הרמירזים יוצרים מהומת גרוב עם השפעות בלוז של הנדריקס, Fאנק ורוקבילי שיוצרים יחד סאונד חדש\ישן משובח ורענן.

סיפור אישי:

"איזו הפתעה משמחת ! האחים רמירז מופיעים הלילה !!" זה מה שעבר לי בראש, מרגע לרגע אני יותר שמח שהגעתי ל"מסיבת הפתיחה" הזאת. את האחים רמירז הכרתי לראשונה ב חוצמזה 3 , יש להם סאונד שמצד אחד מזכיר לך את שנות השבעים , ומצד שני גורם לך לחשוב שהגעת להופעת בלוז איכותית, לא רק שזו הייתה הפתעה בשבילי שהם בכלל באו להופיע, הם נתנו כמעט הופעה באורך מלא , השעה הייתה כבר 2 בלילה , ולמרות שחלקינו עובדים למחרת והעייפות כבר התחילה להשתלט, לא רצינו להפסיד אף לא דקה מההופעה המדהימה שהם נתנו.

האחים רמירז היו סיום מושלם לילה בלתי נשכח של מוזיקה איכותית , מיוחדת ומרגשת, כל הרכב בדרכו המיוחדת עשה לנו חשק אדיר לאינדינגב, ויותר מכך, הלילה הזה הוכיח לי שיש עוד הרבה מוזיקה טובה להכיר.

על אייל ניסטור ובני בשן

לאחר שפסטיבל חוצמזה נגמר, ואחרי שעברנו את יום כיפור , אני ממשיך ללכת להופעות בפינות האפלוליות של ת"א.

My Second Surprise - יום שלישי 29.9.09 - בארבי ת"א

יום שני קיבלתי הודעה מפתיעה ומשמחת מבלוגר נורא מרכזי בסצנת האינדי הישראלי - אטמי אוזניים, זכיתי בכרטיס להופעת ההשקה של האלבום החדש של My Second Surprise, "מיי סקנד סורפרייז", הוא אייל ניסטור, אשר שחרר לאחרונה אלבום אינדי-פופ מלנכולי שני שזכה לשבחי הביקורות. ניסטור, המתגורר בשנים האחרונות בסן פרנסיסקו, נמצא בארץ לסיבוב הופעות קצר". יחד עם ניסטור הופיעו איתי זנגי (הגיטריסט והמפיק של אלי רוזן), שיקו סיני (לשעבר המתופף של הבילויים) ואביחי טוכמן (שמקנטרבס עם אוי דיוויז'ן).

הגעתי להופעה בלי לדעת הרבה על הלהקה ועל אייל ניסטור בפרט, רק שמעתי קצת מהאלבום באתר הרישמי , השיר הראשון bring the sunshine ממש תפס אותי. הגעתי לבארבי בשעה 11 , מזל שאיחרתי בשעה כי ההופעה רק התחילה, הייתה כנראה הופעת חימום שפיספסתי. כמו שידעתי לנחש ניסטור נתן הופעה שקטה ואיטית , הבעיה שלי עם הופעות כאלה הן שאני תמיד מצפה שתהיה נקודת עליה שתשבור את הקצב האיטי והחלש, כאשר הנקודה הזו לא מגיעה , אני נשאר מאוכזב. למען האמת התחברתי לכ 3 שירים בהופעה , רואים שזו להקה שרק התחילה להופיעה, הם לא לגמרי מתואמים , בסוף ההופעה השמיעו הקלטה של אחד השירים , אני וחבר שלי הסכמנו שבהקלטה הם נשמעים הרבה יותר טוב וחבל שהם פשוט לא שמו פלייבק, למרות הכל - הקול של נסטור ממש מיוחד ומרגיע אבל אני לא בטוח שאלך להופעה שלו שוב.

בני בשן - יום רביעי 30.9.09 - לבונטין 7 ת"א

יום רביעי באופן ספונטני למדי הלכתי למופע חגיגי לרגל סיום סיבוב ההופעות של בני בשן - "מעשה באדם" בלבונטין 7. בהופעה התארחו: בעז בנאי, שלומי שבן, שרון טייכר וערן זרחוביץ` . אני מניח שלאור העובדה שהכניסה הייתה חינם היה הגיוני לחשוב שהמקום יהיה מפוצץ, אבל בכל זאת לא ידעתי שיהיו כל כך הרבה אנשים שיבואו להופעה של בני בשן באמצע השבוע, בלבונטין היה מפוצץ, קהילת האינדי לא נחה אף פעם.

לבני בשן יש סגנון מאוד מיוחד , העיקר בשירים הם המילים, אותי זה הדהים כיצד הוא מדלג בין מילים גבוהות מאוד למילים נמוכות מאוד, היו שירים שהייתי אדיש אליהם , היו שירים שריגשו אותי, נורא נהנתי ששלומי שבן עלה לבמה.
כאשר בשן, בעז בנאי, שלומי שבן , נועם ענבר ואיתמר רוטשילד שרו יחד את השיר "יברך מבורך" היה מאוד מרגש, הם אפילו חילקו את הסינגל הזה בחינם. לבשן היו הרבה יציאות משעשעות ולמרות שהוא היה חולה היתה הופעה טובה, השיא היה בסיום כשהוא שר את ה-להיט (לטענתו) "אני בני בשן". נהנתי.

חוצמבירה - על חוצמזה 3.

באופן לא שגרתי אני לא אכתוב על בירה הפעם , בסופ"ש האחרון הייתי בפסטיבל מוזיקה ישראלית עצמאית (או אינדי בלעז) בקיבוץ פרוד (בקצה הצפוני של ארצינו הקטנטונת), חוצמזה 3 היינו פסטיבל האינדי הראשון שלי , מאחר ונחשפתי לתרבות האינדי רק בשנה האחרונה לא הייתי מודע לפסטיבלי חוצמזה הקודמים וגם מעולם לא הייתי באינדינגב למרות שאולי אמצא כמה שקלים מיותרים ואביא עצמי לשם באוקטובר השנה.

בשנה האחרונה הייתי בהמון הופעות אינדי , כולם היו במועדונים חשוכים בת"א (לבונטין,תמונע,בארבי), זו הפעם הראשונה שאני נחשף למוזיקת אינדי באמצע היום, בצפון , בטבע. לחוצמזה 3 הגעתי ביום שישי באמצע הופעתם של חיה מילר, לאחר נסיעה של שעתיים מת"א ולא המון שעות שינה הייתי מנומנם , על-אף עייפותי הבחנתי באווירה מאוד ירוקה בפסטיבל, האווירה הזו הזכירה לי לאן הגעתי , פסטיבל שהולך להיות שונה מכל פסטיבל שהייתי בעבר.

יום שישי:

• את חיה מילר לא ממש אהבתי , זו לא הפעם הראשונה שאני שומע אותם , הרבה רעש , יותר מידי מהר , לא התחברתי למנגינה , לא הבנתי את המילים.
• לאחר-מכן עלו לבמה אשכרה מתים, כאשר הם עלו אני וחברי מצאנו לנו פינה עם מעט צל בכדי לנוח מהנסיעה ולנסות להשלים מעט שעות שינה בנימנום קל , ממה שהצלחתי לשמוע "אשכרה מתים" הם סוג של להקת דחקות . להקות דחקות יכולות להיות משעשעות , יש להקות בעבר שעשו זאת ממש טוב - אינפקציה למשל, לא התחברתי, אני לא מצטער שלא הייתי חלק אקטיבי בהופעה שלהם.

• בעודי ממשיך לנמנם , "ממבו ממבס" עולים לבמה, לא הייתי יכול להמשיך להשאר אדיש לצלילים שבקעו מכיוון הבמה, מוזיקה כל כך לא מוכרת , הלכתי לכיוון הרעש, לאחרונה אני מאוד מתחבר למוזיקה אינסטרומנטלית, אני מאוד אוהב את Tiny fingers למשל, לצלילים של "ממבו ממבס" לא הייתי רגיל, עוד לא החלטתי אם אני אוהב את זה.
• אם המוזיקה של הממבו לא הייתה מספיק מיוחדת , מיד אחריהם עלו ה NX2 Space Patrol , צמד בחורות (בלבוש מעניין ) 2 גיטרות , מוזיקה איטית ומנלכולית , אם זכרוני לא מטעה אותי הסאונד היה צורם , יכול להיות עקב בעיות טכניות, אני מאמין שבתנאים אחרים ומצב רוח אחר הייתי יכול להנות הרבה יותר מההופעה.
• קולולוש עלו לבמה - התחיל להיות שמח , מוזיקה מקפיצה ומעניינת , הופעה שגורמת לך להתחיל לזוז, שונה ב 180 מעלות ממה שהיה כאן קודם , אנשים מגיעים לרחבה ומתחילים לרקוד, נהנתי.
• פיספסנו את רגייסטאן כי הלכנו לקחת אוכל מהאוטו.
• מיהרנו לחזור בכדי לשמוע את יהוא ירון , המוזיקה של יהוא ירון ממש חביבה עלי , זו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותו בהופעה, ממש נהנתי, בסוף ההופעה יהוא ירון פתאם רץ מחוץ לבמה , הלהקה ממשיכה לנגן.
• אורי מרק ולאחר מכן דיוויד בלאו עולים לבמה - רוק סטנדרטי,לא ממש התחברתי , אולי לא הענקתי מספיק תשומת לב.
• אדם קומן מתחיל לשיר , גיטרה אקוסטית ללא הגברה , ללא במה, וידאו אחד שווה טרה מילים:

• גלעד כהנא עולה לבמה , אני מאוד אהבתי את השירים של הג'ירפות , אבל לשירים של כהנא לא ממש התחברתי , למרות זאת היו בהופעה המון כלים מיוחדים , והנאומים המפורסמים של כהנא העלו חיוך.
• LES TRUCS פותחים שולחן באמצע הרחבה אנשים מתגודדים סביבם , קלידים וכובעים מוזרים , המוזיקה שלהם נשמעת כמו הצלילים של הניטנדו הישן על טריפ , מעניין , מעולם לא שמעתי כזה דבר.
• המועדון מופיעים - לא התחברתי.
• כנסיית השכל מופיעים , לא כל כך ברור מה הם עושים בפסטיבל אינדי , אבל הם נותנים הופעה טובה עם שרשרת של להיטים נוסטלגים , חברי המיינסטרימיים בעננים, אני לא יכול להגיד שלא נהנתי אחרי הכל.
• אלקטרה עולים , רוק קיצבי , מוזיקה נהדרת , לא פעם ראשונה שאני רואה אותם , נהנתי.
• אני מכיר בפעם הראשונה את קרוסלה , להקה נורא מיוחדת אשר מורכבת מ 2 אנשים, הופעה טובה , אהבתי.
• בשלב הזה כבר הייתי נורא עייף השעה הייתה כבר כמעט אחת, הייתי חייב לנסות לישון קצת, ויתרתי על ההופעה של אסף אמדורסקי , עכשיו אני קצת מצטער על זה.

יום שבת:

• התעוררנו בשעה 10 להופעות של The Aprons ו- The Inhibitors, לא ממש הצלחתי להתחבר אליהם למרות שאלו 2 סגנונות שונים , אולי עוד לא ממש התעוררתי, אני חושב שגם הסאונד היה ממש רע , יש מצב שזה שוב היה טכני.
• יעל דקלבאום נתנה הופעת סולו טובה , חבל שנגמרה כל כך מהר, החיבור עם אחד מאחי רמירז היה מקסים.
• נעם רותם גם נתן הופעה טובה, הרגיש מיינסטרים, אין לי ממש מה להרחיב.
• האחים רמירז נתנו הופעה מאוד מעניינת , בעיקר אינסטרומנטלית, נורא נהנתי.
• אני לא זוכר איפה הייתי כאשר ברמלאי הופיעו , בשלב זה כבר הייתי נורא עייף אחרי הצטברות גדולה של חוסר שינה.
• לא ירדתי לסוף דעתו של עמיר לב, אני יודע שהרבה אוהבים אותו, כנראה זה טעם נרכש.
• אטליז הצליחו להעיר אותי למרות הופעותם הקצרצרה , באותו הרגע ממש עיצבן אותי שחתכו את ההופעה באמצע, בכלל כל יום שבת הייתה הרגשה שצריך למהר , וזה קצת הרס לי.
• לא הייתה לי סבלנות לחכות שהטרמפולינה , יעלו , באותו הרגע הייתי יכול לדמיין רק את המיטה שלי , הלכנו הביתה. עכשיו אני מצטער על כך כי מסתבר שהם לא רעים , נו טוב , פעם הבאה.
• לאחר כ 3 שעות הגעתי הביתה והלכתי לישון.

קישורים באותו העיניין:

כתבה ב YNET

כתבה במעריב

אטמי אוזניים

כץ כץ
אפילו עז

Tuborg 6.0 Special Edition

שם בלועזית: Tuborg 6.0 Special Edition

שם בעברית: טובורג מהדורה מיוחדת.
מבשלה: טובורג
ארץ: דנמרק במקור - אבל תאכלס היא מיוצרת במדינת אשקלון.
סוג: לאגר כהה
תאור: בירת לאגר כהה מעט חזקה מהרגיל.

אלכוהול: %6.0



סיפור אישי:

טובורג יצאו במהדורה מיוחדת, בירה "חזקה" 6.0 , לבירה יש טעם דומה ב 99% לטובורג האדומה , השוני היחיד כמדומני הם 0.8% אלכוהול , אני חייב להוסיף ש Tuborg Red הייתה הבירה האהובה עלי בצעירותי , עוד כשהייתי תמים , ולא ידעתי בירה מה היא. ולסיום מודעה שהתפרסמה בתאריך 1/12/1906 (י"ד כסלו תרס"ז) בעתון "ההשקפה" שהופיע בירושלים מספרת בשבחה של טובורג (מתוך אתר טובורג):

"בירה (שכר) טובורג. רצונך לשתות משקה משיב נפש וערב מאד לחך? שאל בירה של טובורג, היותר טובה בכל מיני בירה. מי שטועם אותה פעם אחת שואל אותה תמיד."

ציון שלי: 6 מתוך 10 ברירת המחדל - אחלה של תועלת ביחס למחיר.

מידע נוסף על הבירה:
אתר רישמי

Baltika 6 Porter

שם בלועזית: Baltika 6 Porter

שם בעברית: באלטיקה 6 פורטר
מבשלה: Baltika Brewery
ארץ: רוסיה
סוג: פורטר
תאור: בירת אייל כהה וחזקה.
אלכוהול: %7


סיפור אישי:
אולי זו רק ההרגשה שלי אבל לכל הבירות מתוצרת בלאטיקה יש הרגשה של וודקה זולה , באלטיקה 6 הרגישה לי כמו באליטיקה 9 רק בצבע שחור , יש מין טעם לוואי כזה כמו שיש לוודקה גרועה , היא שורפת ,חזקה , בלי שום טעם מעניין ומושך, בירה טובה אם רוצים להשתכר ולסבול בדרך.
ציון שלי: 5 מתוך 10 , אומנם כהה, אומנם כנראה הבאלטיקה הכי טובה , אבל עדיין מרגישה כמו וודקה זולה.

Baltika 9 Extra Lager

שם בלועזית: Baltika 9 Extra Lager

שם בעברית: באלטיקה 9 אקסטרה לאגר
מבשלה: Baltika Brewery
ארץ: רוסיה
סוג: לאגר חזקה
תאור: בירת לאגר בהירה וחזקה.
אלכוהול: %8

סיפור אישי:
הערב החלטתי לנסות דווקא בירת לאגר חזקה מרוסיה, בקצרה , בירת לאגר בהירה מאוד חריפה מאוד, חצי ליטר של 8 אחוז אלכוהול היו בהחלט מורגשים, חמצמצה ולא מעניינת כראוי ללאגר, אני מניח שזו יכולה להיות בירה טובה לליווי סעודה רוסית \ מנגל בפארק.
ציון שלי: 4 מתוך 10 , ציפתי לסמיקלאוס קיבלתי קלסברג מחוזקת.

* בהמשך אכתוב על Baltika 6 Porter שאמורה להיות טובה הרבה יותר.

Dancing Camel Midnight Stout

שם בלועזית: Dancing Camel Midnight Stout
שם בעברית: דנסינג קאמל מידנייט סטאוט

מבשלה: Dancing Camel
ארץ: ישראל
סוג: סטאוט
תאור: מידנייט סטאוט היא בירה שחורה כפחם בעלת ראש קצף סמיך וקרמי וגוף קטיפתי. טעם וניחוח הקלייה הם דומיננטים כראוי לסגנון וישנם גם רמזים לווניל, מוקה ואספרסו. זוהי בירה עוצמתית בטעמה , בעלת אופי ייחודי משלה.
אלכוהול: %5
ציון בעולם:
3.36/5.0 מצביעים: 10 RateBeer

סיפור אישי:
את הדנסינג קאמל מידנייט סטאוט שתיתי גם מהחבית וגם מהבקבוק ביומיים האחרונים , ממש התלהבתי מטעם הקלייה של הבירה , עוד לא נתקלתי בטעם כל כך דומיננטי עד כי כך שבלגימה הראשונה חשבתי שאולי הגישו לי אייס-קפה במקום בירה. הבירה זורמת ולקלילה בלי יותר מידי גוף. התמכרתי לטעם הקלייה שלה ולכן אני מניח שאשתה אותה בעתיד.
ציון שלי: 7 מתוך 10, מיוחדת.

מידע נוסף על הבירה:
אתר רישמי